חזקוני, בראשית ו׳:ו׳

וינחם ה' על שלשה דברים הנחמה באה, בפשיעת הנודר ובקוצר יד הנודר או בהתחלף דעתו. השתים באדם כמו בקוצר יד הנודר או בהתחלף דעתו. והשלישית נאמר בכמה מקומות אצל הקב״‎ה והוא פשיעת הנידר. כגון כאן וכגון נחמתי כי המלכתי את שאול וכגון בכמה מקומות אצל הקב״‎ה וכן כתיב רגע אדבר על גוי לנתוש ולנתוץ ושב הגוי מרעתו ונחמתי על הרעה אשר חשבתי עליו ורגע אדבר על גוי לבנות ולנטוע ועשה הרע בעיני ונחמתי על הטובה. ומה שכתוב ובן אדם ויתנחם היינו לשאינם חוטאים כדכתיב לא הביט און ביעקב ואז אין לו להתנחם ולעשות רע.

ויתעצב אל לבו שיעצו לבראותו. ד״‎א ויתעצב אל לבו אאדם קאי הקב״‎ה נתעצב בשביל לבו של אדם שהיה חושב מחשבות רעות כמו כי נעצב אל דוד שפי׳‎ בשביל דוד. ד״‎א ויתעצב אל לבו אין עציבה אלא אבילות כמו שנאמר כי נעצב המלך על בנו פי׳‎ נתאבל על עולמו. ואם תאמר וכי מתאבלים קודם שימות המת אלא אדם שאינו יודע רגעי הזמן אינו יכול להתאבל עד שימות המת אבל הקב״‎ה שהכל גלוי וידוע לפניו וחי לעולם מתאבל תחלה. ד״‎א ויתעצב אל לבו האדם היה נעצב אל לבו של הקב״‎ה כעצב נבזה ונמאס בעיניו של הקב״‎ה.